מבוא
הולדת ילד היא תהליך רגשי, פיזי ורפואי מורכב, שבו מצפים הורים כי הצוות הרפואי ילווה אותם לאורך כל הדרך, ישמור על סטנדרטים מקצועיים גבוהים, ויספק להם את כל המידע הנחוץ לקבלת החלטות גורליות. אחד התחומים שבהם מתעוררת רגישות גבוהה, הוא זיהוי מוקדם של מומים גנטיים במהלך ההיריון, ובפרט – תסמונת דאון.
באופן כללי תסמונת דאון (טריזומיה 21) נגרמת בשל כרומוזום נוסף בתאיו של העובר. מדובר במצב גנטי כרוני, אשר עלול לגרום לעיכוב קוגניטיבי, בעיות רפואיות נלוות (כגון מומי לב), מוגבלות שכלית והתפתחותית, וכן השפעה מהותית על איכות חיי הילד והמשפחה. לאור כך, חלק מההורים היו בוחרים להפסיק את ההיריון אם היו מקבלים את המידע המתאים בזמן וזאת באמצעות הגשה בקשה לוועדה להפסקת הריון מטעם משרד הבריאות.
כאשר מידע כזה לא נמסר או נמסר באופן לקוי, ולא ניתנה להורים אפשרות אמיתית ומושכלת להחליט אם להמשיך את ההיריון – עשויה להתעורר עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה שבגינה ניתן במקרים מסוימים אף לזכות בפיצויים של מיליוני ש"ח !
תסמונת דאון – רקע רפואי
תסמונת דאון היא מצב גנטי שמקורו בהעתק נוסף (שלישי) של כרומוזום 21. היא נחשבת לתסמונת הגנטית השכיחה ביותר בקרב תינוקות שנולדו חיים, עם שכיחות של כ-1 ל-700 לידות.
המאפיינים של תסמונת זו כוללים:
- תווי פנים אופייניים.
- עיכוב התפתחותי, קוגניטיבי ומוטורי.
- בעיות שמיעה וראייה.
- סיכון מוגבר למומי לב, לוקמיה ובעיות הורמונליות.
למרות שהתסמונת אינה ניתנת לריפוי, גילוי מוקדם במהלך ההיריון מאפשר קבלת החלטה מושכלת מצד ההורים, ובמקרים מסוימים אף הפסקת היריון.
יש לציין שכיום, עולם הרפואה מאפשר גילוי מוקדם של תסמונת דאון במהלך ההיריון באמצעות סדרת בדיקות סקר ובדיקות אבחנתיות מדויקות. כאשר מחדלים באבחון או באי יידוע ההורים המובילים ללידת ילד עם תסמונת דאון בניגוד לרצונם, עשויה להיווצר עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה.
מהי הולדה בעוולה?
"הולדה בעוולה" היא עילת תביעה משפטית ייחודית במשפט הישראלי, שבה ההורים תובעים בשל כך שלא נמסר להם מידע רפואי חיוני במהלך ההריון שהיה מאפשר להם להחליט על הפסקת ההיריון. זוהי תביעה בגין פגיעה באוטונומיה של ההורים והנזק שנגרם להם כתוצאה מהלידה של ילד עם מוגבלות קשה.
במקרים של תסמונת דאון, טענת הרשלנות תתמקד בדרך כלל ב:
- אי הפנייה לבדיקות רלוונטיות.
- פענוח שגוי של תוצאות.
- אי יידוע בדבר סיכונים.
- ליקוי בהסבר על האפשרות להפסקת היריון.
הבדיקות הקיימות לגילוי תסמונת דאון בהריון
המערכת הרפואית בישראל מציעה לנשים הרות מגוון בדיקות לאיתור מוקדם של תסמונת דאון, המחולקות לשתי קבוצות עיקריות:
1. בדיקות סקר
בדיקות אלה נועדו להעריך את הסיכון מחינה סטטיסטית להימצאות התסמונת:
- שקיפות עורפית (שבוע 11–14)
- סקר ביוכימי שליש ראשון
- סקר ביוכימי שליש שני
- בדיקת דם (Harmony / Panorama) – בדיקה גנטית לא פולשנית על סמך DNA עוברי בדם האם שנעשתה יותר פופולארית בשנים האחרונות, אולם לא נותנת תשובה בוודאות של 100%.
2. בדיקות אבחנתיות
כאשר תוצאות הסקר מצביעות על סיכון גבוה יש להפנות לבדיקות אבחנתיות הנותנות תשובה וודאית להורים:
- דיקור מי שפיר
- סיסי שליה
- בדיקת קריוטיפ לעובר
חובה להציע ולא רק "לאפשר"
לפי סטנדרט הרפואה הנהוג כיום, על הרופא המטפל להציע באופן אקטיבי את הבדיקות הרלוונטיות ולוודא שהמטופלת מבינה את משמעות ההמלצות, לרבות ההשלכות האפשריות של אי ביצוע הבדיקות.
מתי יש עילת תביעה?
כדי להוכיח רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה, יש להוכיח את שלושת המרכיבים הבאים:
1. קיומה של חובת זהירות
הצוות הרפואי מחויב לנהוג על פי הסטנדרטים המקובלים ברפואה. חובה זו חלה לאורך כל שלבי המעקב ההריוני מתחילתו ועד סופו ועל כל הרופאים המעורבים במעקב ההריון.
2. הפרת חובה – התרשלות
לדוגמה:
- הרופא לא הפנה לבדיקות סקר או מי שפיר
- לא הסביר שהבדיקה היא כלי חשוב לגילוי תסמונת דאון
- פענח תוצאה שגויה
- לא עדכן ההורים בתוצאה מדאיגה
3. קשר סיבתי משפטי בין ההתרשלות ללידת הילד
יש להוכיח כי אילו היו ההורים מקבלים את המידע הנכון והמדויק – היו שוקלים הפסקת היריון, ולא היו מביאים את הילד לעולם במצבו.
נזקי ההורים ונזקי הילד
במצב המשפטי היום בישראל, לא ניתן עוד להגיש תביעת רשלנות בשם הילד עצמו בשל הלכה פסוקה של בית המשפט העליון שם קבע בית המשפט העליון כי הילד אינו יכול לתבוע על עצם לידתו. עם זאת, ההורים רשאים לתבוע בגין:
- הוצאות טיפוליות שוטפות ועתידיות
- אובדן כושר השתכרות (הורה מלווה)
- כאב וסבל
- פגיעה באוטונומיה (אי מתן הזדמנות להחליט)
דוגמאות למקרי רשלנות רפואית
להלן מספר דוגמאות ממקרים בהם נפסקו פיצויים משמעותיים במקרים של רשלנות רפואית:
- אי הצעת בדיקת סקר שקיפות עורפית, שהייתה מגלה סיכון גבוה
- התעלמות מנתונים רפואיים שהצביעו על סיכון מוגבר לתסמונת דאון
- הסבר רפואי לא מספק שהוביל להחלטה שגויה להימנע מבדיקה
- דיווח שגוי של תוצאות – לדוגמה: פענוח תקין של שקיפות עורפית שהייתה חריגה
הוכחות בתביעה: מה דרוש?
חוות דעת רפואית
חייבת להיות חוות דעת של מומחה בתחום הגניקולוגיה/גנטיקה רפואית/אולטרה סאונד מיילדותי שתבסס את הרשלנות ואת הקשר הסיבתי.
תיעוד רפואי מלא
יש לאסוף את כל הבדיקות, סיכומי ביקור, טפסי הסכמה, תוצאות בדיקות דם ודוחות אולטרה סונוגרפיים.
ראיות להחלטה האפשרית של הפסקת היריון
כיום, בתי המשפט דורשים להראות כי להורים הייתה עמדה מגובשת באשר להפסקת היריון במקרים של מום גנטי – בין אם על רקע אישי, ערכי או דתי.
פיצויים אפשריים בתביעה כזו
פסקי דין בעבר פסקו פיצויים שנעו בין מאות אלפי ש"ח ועד למעלה מ-2,000,000 ש"ח בהתאם ל:
- חומרת הליקוי אצל הילד.
- דרגת התלות הצפויה בו בעתיד/עזרת צד ג' לה יידרש.
- גילו של הילד.
- גילו של ההורה שנדרש לטפל בו.
- הכנסה שהייתה עשויה להתקבל אלמלא ההורות התובענית.
סיכום
תסמונת דאון היא תסמונת מוכרת וניתנת לזיהוי במהלך ההיריון באמצעים רפואיים מתקדמים. כאשר הצוות הרפואי אינו פועל בהתאם לסטנדרטים המקובלים, ונמנעת מההורים האפשרות לקבל החלטה מושכלת על גורל ההיריון – עשויה לקום להם עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
ליווי משפטי נכון ובזמן יכול לסייע רבות בהערכת סיכויי התביעה, איסוף חומר ראייתי והגשת תביעה משפטית מסודרת, שתאפשר למשפחה להתמודד טוב יותר עם האתגרים הכלכליים והנפשיים שנלווים לגידול ילד עם צרכים מיוחדים בכלל ותסמונת דאון בפרט.
צור קשר
נפגעת כתוצאה מרשלנות רפואית במקרה של תסמונת דאון בהריון? מחפשת עורך דין לרשלנות רפואית לו ניסיון והמלצות רבות בתחום זה? את מוזמנת ליצור קשר אישי ודיסקרטי עם עורך אלי מאור ולקבל ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוכר בישראל ובעל המלצות רבות וניסיון מוכח.
עו"ד אלי מאור ילווה אותך באופן אישי לאורך כל השלבים, החל מההנחיות הראשוניות לגבי אופן ההתנהלות המומלץ ביותר לתביעת בגין תסמונת דאון בהריון והכל דרך מתן ייעוץ צמוד ומפורט לגבי כל הזכויות שלך ועד להכנת תביעה נגד מרפאת נשים ו/או קופת חולים ו/או רופא גניקולוג ו/או מומחה למיילדות ו/או בית החולים ו/או קופת החולים וכמובן גם נגד חברות הביטוח שלהם, ובמידת הצורך גם בהגשת תביעת ילד נכה למוסד לביטוח לאומי והכל תוך דאגה שמלוא הזכויות המשפטיות, הכלכליות והכספיות שלך, ימומשו כדין.
לפניה אישית ודיסקרטית ללא התחייבות ו/או תשלום, ניתן לפנות למשרד עו"ד אלי מאור בטלפון:
03-5798080, או לעו"ד אלי מאור באופן אישי לסלולר: 0544-224488, או פניה אישית בדואר אלקטרוני לעיניו של עו"ד אלי מאור בלבד: [email protected]
* למידע נוסף בתחום של תביעות בגין תסמונת דאון, מומלץ לעיין במאמר חשוב נוסף שכתבתי:
