אם עברת לידה שקטה, ייתכן שאת עדיין מנסה להבין מה בדיוק קרה. לצד האבל וההתאוששות הגופנית הראשונית, את נדרשת להתמודד עם שאלות שלא ציפית לשאול: האם מגיעה לי חופשת לידה? האם אקבל דמי לידה? מה מותר למעסיק לדרוש ממני? כיצד אני מקבלת את מלוא התיק הרפואי שלי מבית החולים? והאם ייתכן שבית החולים יכול היה למנוע את התוצאה הקשה?
אני פוגש נשים ובני משפחה שמגיעים אליי כשהם מוצפים. הם זוכרים חלק מהאירועים היטב, חלקם במעורפל, ולעיתים הם אינם יודעים אילו שאלות נכון לשאול. הם רוצים בעיקר תשובה אחת: האם מה שקרה היה אסון שלא ניתן היה למנוע, או שהייתה כאן רשלנות רפואית?
במאמר הזה אני רוצה לעשות עבורך סדר. אסביר אילו זכויות עשויות לעמוד לך לאחר לידה שקטה, כיצד אני בודק חשד לרשלנות רפואית, אילו מסמכים חשוב לקבל, כמה זמן עומד לרשותך ומה אפשר, ומה אי אפשר, לדעת כבר בשיחה הטלפונית הראשונה
כאשר הלידה התרחשה משבוע 22 ויום אחד להיריון, את עשויה להיות זכאית, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, לדמי לידה, למענק לידה, למענק אשפוז ולתקופת לידה והורות.
אני מדגיש זאת משום שנשים רבות סבורות שאם התינוק או התינוקת נולדו ללא רוח חיים, הן אינן נחשבות ליולדות מבחינת הביטוח הלאומי או מקום העבודה. זו טעות.
הגוף שלך עבר לידה. ייתכן שעברת צירים, זירוז, הרדמה, ניתוח קיסרי, דימום, כאבים
ותהליך החלמה ממושך. העובדה שחזרת הביתה ללא תינוק אינה מבטלת את הצורך שלך להחלים ואינה שוללת אוטומטית את הזכויות שמעניק החוק ליולדת.
במקביל לזכויות הסוציאליות, עומדות לך זכויות נוספות: לקבל הסבר רפואי, לקבל העתק של הרשומה הרפואית המלאה, לשמור את המסמכים ולבדוק האם הטיפול שקיבלת עמד בסטנדרט הרפואי הסביר. חשוב להפריד בין שני הדברים. אינך צריכה להוכיח שהייתה רשלנות רפואית כדי לקבל דמי לידה או מענק לידה. מצד שני, קבלת הזכויות מהביטוח הלאומי אינה מונעת ממך לבדוק אם קיימת בנוסף גם עילת תביעה נגד בית החולים.
אחד המקרים שנחרטו בזיכרוני הוא מקרה של יולדת שהגיעה לבית חולים גדול במרכז הארץ בשבוע 40 ומעלה, לאחר ירידת מים.
בשל עומס בחדר הלידה הוחלט שלא להעבירה מיד לחדר לידה. היא אושפזה להשגחה במחלקת נשים.
בשלב מסוים חיברו אותה למוניטור עוברי. לאחר מספר שעות הוחלט לנתק אותה מהמוניטור, ובהמשך חלפו שעות ארוכות בלי שבאו לבדוק אותה.
היולדת הרגישה שמשהו יורד כלפי מטה. היא קמה ביוזמתה, ניגשה לתחנת האחיות וסיפרה לצוות מה היא מרגישה. נאמר לה לחזור למיטתה ושיגיעו לבדוק אותה. איש לא הגיע.
לאחר כחצי שעה היא קמה פעם נוספת וחזרה לתחנת האחיות. רק אז הגיעו לבדוק אותה במיטתה. בבדיקה התגלה מצב חירום רפואי המכונה שמט חבל הטבור.
במצב כזה חבל הטבור יורד לפני העובר באופן שפוגע באספקת הדם והחמצן לעובר. היולדת הועברה לניתוח קיסרי, אך התינוקת נולדה ללא רוח חיים.
כשאני בוחן מקרה כזה, אינני מסתפק במשפט כללי כמו "היה עומס בבית החולים" או "זה היה מצב חירום נדיר". עומס אינו פוטר בית חולים מהחובה לתת ליולדת ולעובר טיפול רפואי סביר.
אני בודק את ציר הזמן בדקות: מתי הגיעה היולדת, מתי נרשמה ירידת המים, מה הראה המוניטור, מי החליט לנתק אותו, האם היה צורך בהמשך ניטור, מתי היא פנתה לאחיות, כיצד תועדה הפנייה, מתי בוצעה הבדיקה ומתי התקבלה ההחלטה על ניתוח קיסרי.
לפעמים הפער בין טיפול בזמן לבין טיפול מאוחר נמצא בפרטים שנראים כביכול קטנים.
אבל ברפואה מיילדותית, גם לדקות יכולה להיות משמעות.
אני מספר אותו מפני שלאחר לידה שקטה נשים רבות נוטות לפקפק בזיכרון שלהן. הן אומרות לי: "אולי אני לא זוכרת נכון", "אולי הייתי צריכה להתעקש יותר", או "אמרו לי שהצוות היה עמוס".
אני רוצה שתדעי שאינך אמורה לאבחן מצב רפואי בעצמך. אינך אמורה לדעת ששמט חבל הטבור מתרחש. אינך אמורה להבין את תרשים המוניטור. ואינך צריכה להוכיח לצוות שמשהו אינו תקין כדי שיבדקו אותך. התפקיד שלך היה לדווח מה את מרגישה.
התפקיד של הצוות היה להקשיב, לבדוק ולהגיב בזמן. עם זאת, עצם העובדה שהתוצאה הייתה קשה אינה מוכיחה לבדה שהייתה רשלנות. כדי להגיע למסקנה מקצועית אני זקוק לתיק הרפואי המלא ולבדיקה של מומחה רפואי מתאים.
כאשר אישה שואלת אותי על זכויות לאחר לידה שקטה, אני מסביר לה שיש כמה מעגלים נפרדים של זכויות.
המעגל הראשון הוא הזכויות מול הביטוח הלאומי.
המעגל השני הוא הזכויות מול מקום העבודה.
המעגל השלישי הוא הזכות לקבל מידע רפואי מלא.
המעגל הרביעי הוא הזכות לבדוק אם קיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
לא בכל מקרה עומדות כל הזכויות באותו היקף, ולכן יש לבדוק את שבוע ההיריון, הוותק במקום העבודה, תקופות הביטוח והנסיבות האישיות.
אם ילדת משבוע 22 ויום אחד, את עשויה להיות זכאית לדמי לידה גם כאשר התינוק נולד ללא רוח חיים, בתנאי שאת עומדת בשאר תנאי הזכאות של הביטוח הלאומי.
גובה דמי הלידה נקבע על פי הכנסתך ועל פי כללי החישוב של הביטוח הלאומי. לכן אינני ממליץ להסתמך על סכום שקיבלה אישה אחרת, גם אם נסיבות העבודה שלכן נראות דומות.
יולדת שילדה לאחר השבוע ה-22 ולד ללא רוח חיים עשויה להיות זכאית גם למענק לידה ולמענק אשפוז, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
מענק האשפוז משולם בדרך כלל ישירות לבית החולים. מענק הלידה משולם ליולדת, וסכומו משתנה לפי מספר הילדים במשפחה ולפי הסכומים המעודכנים במועד הלידה.
גם כאן, אין צורך להוכיח רשלנות רפואית. אלו זכויות הנובעות מהלידה עצמה ומהעמידה בתנאי הביטוח הלאומי.
אם עברת לידה שקטה, מקום העבודה אינו רשאי לדרוש ממך לחזור לעבודה מיד לאחר השחרור מבית החולים.
יש נשים שמרגישות שהחזרה לעבודה תעזור להן. אחרות אינן מסוגלות עדיין להיכנס למשרד, לפגוש אנשים או לענות לשאלות. אין תגובה נכונה אחת.
אם את מבקשת לקצר את תקופת הלידה וההורות לאחר לידה שקטה, ניתן לעשות זאת בתנאים מסוימים ובכפוף לאישור רפואי. ככלל, לא ניתן לחזור לעבודה לפני שחלפו לפחות שלושה שבועות מהלידה.
אני ממליץ לא לקבל החלטה כזאת רק משום שלא נעים לך מהמעסיק או משום שמישהו אמר לך שאין סיבה להישאר בחופשה. יש סיבה. עברת לידה ואובדן.
ככלל, אסור למעסיק לפטר אותך במהלך תקופת הלידה וההורות. קיימות גם הגנות בתקופה שלאחר החזרה לעבודה, ופיטורים בתקופה המוגנת עשויים לחייב קבלת היתר בהתאם לחוק עבודת נשים.
גם הפחתת שכר, צמצום משרה או שינוי מהותי בתפקיד עשויים להצריך בדיקה.
אני עוסק ברשלנות רפואית ולא בדיני עבודה, ולכן כאשר מתעוררת מחלוקת ממשית מול המעסיק אני ממליץ לקבל ייעוץ נפרד מעורך דין העוסק בתחום דיני העבודה. חשוב שלא לערבב בין התביעה נגד בית החולים לבין הזכויות שלך כעובדת.
אני יודע שלידה שקטה אינה פוגעת רק ביולדת. בן או בת הזוג מתמודדים גם הם עם האובדן, ובמקביל נדרשים לעיתים לטפל ביולדת, בילדים נוספים ובכל ההיבטים המעשיים של המשפחה. בנסיבות מסוימות עומדות לבן או לבת הזוג זכויות להיעדר מהעבודה או לחלוק חלק מתקופת הלידה וההורות. עם זאת, התנאים וההשפעה על תשלום דמי הלידה משתנים. לפני שמחליטים כיצד לחלק את תקופת ההיעדרות, אני ממליץ לבדוק באופן פרטני את זכאות שני בני הזוג ואת ההשפעה על הכנסת המשפחה.
בבית החולים אמורים למסור לך מידע על אפשרויות הפרידה, התמיכה והקבורה. את רשאית לשאול שאלות, לבקש שההסבר יינתן גם לבן או לבת הזוג ולבקש זמן כדי להבין את האפשרויות. ההחלטה אם לראות את התינוק או התינוקת היא החלטה אישית שלך ושל בן או בת הזוג. גם מידת המעורבות בתהליך הפרידה והקבורה יכולה להשתנות ממשפחה למשפחה. אני לא מאמין שיש בחירה אחת נכונה.
יש הורים שרוצים לראות, להחזיק, לצלם או לקבל מזכרת. אחרים מרגישים שאינם מסוגלים לכך. שתי הבחירות לגיטימיות. אם את מוצפת, מותר לך לבקש מהעובדת הסוציאלית לחזור על ההסברים או למסור לך אותם בכתב.
אחד המשפטים שאני שומע שוב ושוב הוא: "יש לי את התיק הרפואי. קיבלתי אותו כשיצאתי מבית החולים".
כשאני מבקש לראות אותו, אני מגלה שבפועל מדובר בשניים או שלושה עמודים של מכתב שחרור. מכתב השחרור אינו התיק הרפואי המלא. אני חוזר על כך משום שזו נקודה קריטית.
מכתב השחרור הוא סיכום שערך בית החולים. הוא אינו כולל בהכרח את כל הרישומים, את כל התרשימים ואת כל לוח הזמנים הדרוש כדי לבדוק את האירוע.
התיק הרפואי המלא נמצא בדרך כלל במחלקת הרשומות הרפואיות של בית החולים. כדי לקבל אותו יש להגיש בקשה נפרדת ולכתוב במפורש שאת מבקשת את מלוא התיק הרפואי.
אני מבקש בדרך כלל לבדוק אם התקבלו, בין היתר:
• רישומי הקבלה למיון המיילדותי או למחלקה.
• גיליונות המעקב מחדר הלידה וממחלקת הנשים.
• רישומי הרופאים, האחיות והמיילדות.
• תרשימי המוניטור העוברי עצמם.
• תוצאות בדיקות מעבדה והדמיה.
• תיעוד שיחות, תלונות והחלטות רפואיות.
• דוח ניתוח קיסרי, אם בוצע.
• גיליון הרדמה והתאוששות.
• תיעוד פתולוגי ובדיקת שליה, אם נערכו.
• טופסי הסכמה.
• מסמכים הנוגעים למצב העובר ולניסיונות ההחייאה, ככל שבוצעו.
אני אוסף גם את תיק מעקב ההיריון מקופת החולים, תוצאות בדיקות האולטרסאונד, הפניות למיון, תיעוד מרופא פרטי וכל מסמך שעשוי להשלים את התמונה.
על פי חוק זכויות החולה, מטופלת זכאית לקבל מידע רפואי מהרשומה המתייחסת אליה, לרבות העתק שלה.
בתיקי רשלנות רפואית בלידה שקטה, תרשימי המוניטור עשויים להיות אחד המסמכים החשובים ביותר.
סיכום רפואי יכול לכתוב שהמוניטור היה "תקין", "מרגיע" או "ללא שינוי משמעותי". אבל אני אינני מסתפק בהגדרה שנכתבה בדיעבד. אני מבקש לבחון את התרשים עצמו באמצעות מומחה רפואי בכיר מטעמנו.
אני רוצה לדעת האם הופיעו האטות בדופק העובר, האם הייתה ירידה בשונות, האם הניטור הופסק בשלב שבו היה צורך להמשיך אותו, וכיצד הגיב הצוות כאשר הופיע שינוי.
אינני מפרש מוניטור כרופא. לשם כך אני עובד עם מומחים רפואיים מתאימים. התפקיד שלי הוא לזהות את השאלות המשפטיות, לאסוף את החומר הנכון ולוודא שהמומחה מקבל תמונה מלאה.
לא כל לידה שקטה היא רשלנות בלידה. אני אומר זאת בצורה ברורה כבר בשיחה הראשונה.
עם זאת, יש מצבים שמצדיקים בדיקה מעמיקה יותר:
• דיווחת על ירידה בתנועות העובר ולא בוצעה בדיקה מספקת.
• הגעת עם ירידת מים, דימום, כאב חריג או תחושה שמשהו אינו תקין, אך הבדיקה התעכבה.
• הופיעו שינויים במוניטור, אך הצוות לא הגיב בזמן.
• המוניטור נותק למרות סיכון שהצריך המשך השגחה.
• היית בהיריון בסיכון, אך המעקב או תזמון הלידה לא הותאמו למצבך.
• חל עיכוב בזיהוי שמט חבל הטבור או מצב חירום אחר.
• חל עיכוב בהחלטה לבצע ניתוח קיסרי או בהגעה לחדר הניתוח.
• תוצאות חריגות של בדיקות לא קיבלו התייחסות.
• פנית מספר פעמים לצוות, אך תלונותייך לא נבדקו.
• קיבלת הסברים כלליים, סותרים או משתנים לגבי סיבת האובדן.
הרשימה הזאת אינה מוכיחה שהייתה רשלנות. היא מסייעת לי לזהות מקרים שבהם לא נכון להסתפק בתשובה כללית וצריך לבחון את הרשומות.
זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני מקבל.
התשובה הכנה שלי היא ששיחה ראשונית יכולה לעזור לי לזהות סימני אזהרה, אבל בדרך כלל אינני יכול לקבוע באופן אחראי שהייתה רשלנות רפואית רק על סמך שיחת טלפון.
אני יכול לשאול מתי הגעת לבית החולים, מדוע הגעת, האם חיברו אותך למוניטור, מה הרגשת, למי פנית וכמה זמן חלף. מהתשובות אני עשוי להבין שיש הצדקה לאיסוף החומר.
אבל יש הבדל בין "חשד" לבין מסקנה.
כדי להגיע למסקנה אני צריך לקרוא את הרשומות, להשוות את הגרסה שלך לתיעוד, לבדוק את לוחות הזמנים ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים.
לפעמים אני מגלה שהתיעוד תומך באופן ברור במה שהיולדת זכרה. לפעמים אני מוצא פרט משמעותי שהיא כלל לא ידעה עליו. ובמקרים אחרים החומר מלמד שהצוות פעל באופן סביר, גם אם התוצאה הייתה קשה מאוד.
תשובה מהירה מדי עלולה להטעות אותך. אני מעדיף תשובה מבוססת.
אני מתחיל מהסיפור שלך. אני מבקש להבין לא רק מה נכתב במכתב השחרור, אלא מה את הרגשת, מה אמרת, למי פנית ומה נאמר לך בזמן אמת.
לאחר מכן אני בונה ציר זמן. בתיקים האלה לשעות ולדקות יש משמעות רבה.
אני משווה בין הגרסה שלך לבין הרשומות הרפואיות. אני מחפש פערים, רישומים חסרים, שינויים בגרסאות, תלונות שלא קיבלו ביטוי בתיק והחלטות שאינן מתיישבות לכאורה עם הנתונים הרפואיים.
רק לאחר מכן אני פונה למומחה רפואי מתאים. לא כל רופא נשים הוא בהכרח המומחה הנכון לכל שאלה. במקרים מסוימים נדרש מומחה במיילדות, במוניטורים עובריים, בהיריון בסיכון, בפתולוגיה או בתחום רפואי נוסף.
אני גם בודק את הנזק שנגרם לך. תביעת רשלנות רפואית אינה עוסקת רק בשאלה מה עשה בית החולים, אלא גם בהשפעה של האירוע על חייך, בריאותך, מצבך הנפשי ויכולתך לעבוד ולתפקד.
יש מי שחושב שאפשר להגיש לבית המשפט את מכתב השחרור, לספר מה קרה ולבקש מהשופט לקבוע שהייתה רשלנות .כך לא מתנהלת תביעת רשלנות רפואית.
ככלל, כאשר אני מבקש להוכיח טענה רפואית, עליי לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה התומכת בטענות. במקרים מסוימים יידרשו כמה חוות דעת, למשל חוות דעת בשאלת האחריות וחוות דעת נוספת בנוגע לנזק הנפשי או הגופני.
חוות הדעת צריכה להתייחס לשאלות המרכזיות:
• מה היה הטיפול הרפואי הסביר בנסיבות המקרה.
• האם בית החולים או הצוות סטו ממנו.
• האם ניתן היה לזהות את הסיכון מוקדם יותר.
• האם פעולה בזמן הייתה יכולה למנוע את הלידה השקטה.
• מהו הנזק שנגרם כתוצאה מהאירוע.
למעט חריגים מצומצמים שבהם בית המשפט עשוי לתת הוראה אחרת, אי אפשר לנהל תביעת רשלנות רפואית רצינית ללא בסיס רפואי מקצועי.
מיתוס נוסף שאני נתקל בו הוא שאפשר להגיש תביעה מתי שרוצים, מפני שמדובר באירוע קשה או מפני שבית החולים מחזיק ברשומות. זה לא נכון.
ברוב תביעות הרשלנות הרפואית של הורים בעקבות לידה שקטה, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים מיום שבו נולדה עילת התביעה. קיימים בדין חריגים וכללים הנוגעים למועד גילוי העובדות ולנסיבות מיוחדות, אך אסור להניח מראש שהם חלים.
אני גם מזהיר משפחות מפני טעות נוספת: פנייה לבית החולים, הגשת תלונה, בקשה לקבלת מסמכים או ניהול משא ומתן אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות.
אם חלפה תקופת ההתיישנות ולא חל חריג משפטי, עלולה המשפחה לאבד את האפשרות להגיש את התביעה, גם אם היה כשל רפואי ממשי.
לכן אינני ממליץ לחכות לשנה השביעית.
ככל שחולף זמן, הזיכרון נחלש, מסמכים עלולים להיות קשים יותר לאיתור ואנשי צוות עשויים לעבור למקומות אחרים. אפשר להתחיל בבדיקה בלי לקבל מיד החלטה להגיש תביעה.
כן. אני ממליץ לך ולבן או לבת הזוג לכתוב בנפרד את מה שכל אחד מכם זוכר.
כתבי מתי הגעת לבית החולים, מה הרגשת, מה אמרת, מי בדק אותך, אילו תשובות קיבלת ומי היה נוכח. שמרי הודעות ווטסאפ ששלחת בזמן האשפוז, צילומים, מסמכים והתכתבויות עם בני משפחה.
אל תנסי לשפר את הסיפור או להשלים פרטים שאינך זוכרת.
דווקא משפט כמו "אינני זוכרת אם חלפו עשרים דקות או שעה" אמין יותר מניסיון לקבוע שעה מדויקת שאין לך דרך לדעת.
לאחר מכן אני משווה את הזיכרונות לתיעוד הרפואי. לעיתים הודעה קצרה שנשלחה לבן הזוג בזמן אמת מסייעת למקם אירוע שלא תועד כראוי ברשומות.
זו שאלה טבעית. אני מבין מדוע משפחות שואלות אותה כבר בתחילת הדרך.
עם זאת, אינני נותן סכום פיצוי רק משמיעת הסיפור בטלפון. אין בישראל מחירון שקובע כמה "שווה" לידה שקטה.
אם תוכח רשלנות רפואית וקשר סיבתי, הפיצוי עשוי להתייחס בין היתר לכאב ולסבל, לנזק נפשי, להוצאות טיפול, להפסדי שכר, לפגיעה בכושר העבודה, לצורך בעזרה ולהוצאות נוספות.
הסכום תלוי בחומרת הנזק ובהשפעתו על חיי היולדת והמשפחה. אישה שנזקקה לטיפול נפשי ממושך ואינה מצליחה לחזור לעבודה אינה נמצאת באותו מצב של אישה שחזרה לתפקוד מלא לאחר תקופה קצרה, גם אם שתיהן עברו אובדן קשה.
אני גם בודק האם קיים נזק עצמאי לבן או לבת הזוג, אך הזכאות אינה אוטומטית ותלויה בנסיבות ובראיות.
אין בישראל מאגר ציבורי מלא שמרכז את כל תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בכל שנה, ובוודאי לא מאגר שמציג את כל תביעות הלידה השקטה ואת תוצאותיהן.
חלק ניכר מהתביעות מסתיימות בהסדרי פשרה. בתי חולים וגורמים מבטחים דורשים לא פעם לכלול בהסכם תניית סודיות או איסור פרסום. המשמעות היא שהיולדת אינה רשאית לפרסם את סכום הפיצוי שקיבלה, לרבות באמצעי התקשורת.
לכן גם מי שמנסה לחשב "ממוצע" על בסיס פסקי דין שפורסמו מקבל תמונה חלקית מאוד.
אני מעדיף לומר את האמת ולא לייצר ציפיות באמצעות מספר שאין לו בסיס מספק.
ההוצאות בתביעה עשויות לכלול קבלת רשומות רפואיות, בדיקה ראשונית של החומר על ידי מומחה, הכנת חוות דעת רפואית, אגרת בית משפט והוצאות נוספות בהתאם לצורכי התיק.
עלות חוות הדעת משתנה לפי המומחה, התחום הרפואי ומורכבות המקרה. כאשר נדרשות כמה חוות דעת, ההוצאות עשויות להיות משמעותיות.
שכר הטרחה של עורך הדין נקבע בהסכם. בתיקים אלה הוא מורכב מאחוז מסכום הפיצוי, אך יש לברר מראש מה כולל ההסכם, מי מממן את חוות הדעת, אילו הוצאות מוחזרות ומה קורה אם לאחר הבדיקה מתברר שאין בסיס להגשת תביעה.
אני מקפיד להסביר את הדברים לפני קבלת החלטה, כדי שלא תיכנסי להליך בלי להבין את העלויות והסיכונים.
אני לא מבטיח ללקוחה שהתביעה תסתיים בתוך מספר חודשים.
בשלב הראשון צריך להזמין את הרשומות, לבדוק אם החומר מלא, לנתח אותו ולהעבירו למומחה. לעיתים נדרשות השלמות או פנייה למומחה נוסף.
אם מוגשת תביעה, בית החולים מגיש כתב הגנה וחוות דעת מטעמו. לאחר מכן עשויים להתנהל הליכים מקדמיים, שאלונים, גילוי מסמכים, גישור, משא ומתן, חקירת מומחים ושמיעת ראיות. חלק מהתיקים מסתיימים בפשרה. אחרים מגיעים לפסק דין.
לכן בדיקת התיק יכולה להימשך חודשים, והליך משפטי מלא עשוי להימשך מספר שנים. משך ההליך תלוי במורכבות הרפואית, בעמדת בית החולים, במספר המומחים ובעומס בבית המשפט.
בעברי ייצגתי חדרי לידה ובתי חולים גדולים בישראל בתביעות רשלנות רפואית. הניסיון הזה מאפשר לי להכיר את התיקים גם מהצד השני. אני מכיר את הדרך שבה מוסדות רפואיים מנתחים אירוע, את המסמכים שהם מחפשים, את הטענות שעשויות להופיע בכתב ההגנה ואת האסטרטגיה שבה עשוי בית החולים להשתמש כדי לטעון שהאובדן לא היה ניתן למניעה.
אני יודע היכן עשויות להיות נקודות החולשה של התביעה. באותה מידה, אני יודע היכן נמצאות לעיתים נקודות התורפה בתיעוד ובהגנה של בית החולים.
היכרות זו אינה מבטיחה הצלחה. היא מאפשרת לי לשאול שאלות מדויקות יותר, לזהות מוקדם קשיים ולהכין את התיק מתוך הבנה של הטענות שצפויות להגיע מהצד הנתבע.
היו מקרים שבהם משפחות פנו תחילה למשרד עו"ד אחר וקיבלו תשובה שאין רשלנות רפואית או שאין אפשרות להגיש תביעה. כאשר החומר הגיע אליי, לא הסתפקתי במסקנה הקודמת. בחנתי בעצמי את הרשומות ואת ציר הזמן, פניתי למומחים המתאימים ובחלק מהמקרים מצאתי דווקא בסיס רפואי ומשפטי לתביעה.
באחד מאותם תיקים הושג ללקוחות פיצוי של יותר ממיליון שקלים.
אני מציין זאת לא כהבטחה לתוצאה דומה, אלא כדי להמחיש מדוע בדיקה מקצועית תלויה גם באופן שבו קוראים את החומר, בשאלות ששואלים ובבחירת המומחה המתאים.
אני מטפל בתביעות לידה שקטה באופן אישי, אחד על אחד מול היולדת ובני משפחתה.
אני מאמין שבתיק רגיש כל כך את צריכה לדעת מי עורך הדין שמכיר את הסיפור שלך, מי קורא את הרשומות, מי משוחח עם המומחים ומי עומד מול בית החולים.
אינני רוצה שתצטרכי לספר מחדש את האירוע בכל שיחה לאדם אחר.
הטיפול האישי מאפשר לי לשמור על רצף, דיסקרטיות וכתובת ברורה לאורך כל הדרך. הוא גם מאפשר לי להכיר לא רק את העובדות הרפואיות, אלא את ההשפעה האמיתית של האירוע עלייך ועל משפחתך. מבחינתי, תיק לידה שקטה אינו רק תיק רפואי.
יש בו אישה שעברה לידה. יש בו משפחה שהתכוננה לתינוק. ויש בו שאלות שצריך לבדוק באחריות וברגישות.
לא. כדי להגיש תביעה מבוססת עליי להראות שהייתה סטייה מרמת הטיפול הרפואי הסבירה ושקיים קשר בין אותה סטייה לבין מות העובר. יש לידות שקטות שלא ניתן היה למנוע גם בטיפול רפואי תקין.
אם הלידה התרחשה משבוע 22 ויום אחד, את עשויה להיות זכאית לתקופת לידה והורות ולזכויות נוספות, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
במקרה של לידה שקטה ניתן לקצר את התקופה בתנאים מסוימים ובכפוף לאישור רפואי. ככלל, עלייך לשהות בתקופת לידה והורות במשך שלושה שבועות לפחות.
לא. אני זקוק בדרך כלל לתיק הרפואי המלא, כולל תרשימי המוניטור, רישומי האחיות והמיילדות, רישומי הרופאים, בדיקות, דוחות ניתוח ומסמכים נוספים.
ככלל, כדי להגיש ולהוכיח תביעת רשלנות רפואית יש צורך בחוות דעת רפואית תומכת. לעיתים נדרשת יותר מחוות דעת אחת.
לא. לפני שאעריך את התביעה עליי לבדוק אם קיימת רשלנות, אם יש קשר סיבתי ומהם הנזקים שניתן להוכיח.
ברוב המקרים תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד היווצרות עילת התביעה, אך קיימים חריגים וכללים נוספים. אני ממליץ שלא לחכות לסוף התקופה כדי לבדוק את המקרה.
לא. הגשת תלונה, פנייה לנציב תלונות הציבור או התכתבות עם בית החולים אינן עוצרות אוטומטית את תקופת ההתיישנות. רק הגשת תביעה לבית משפט עוצרת את ההתיישנות.
המידע שאת מוסרת לי במסגרת הייעוץ והייצוג מוגן בחיסיון עורך דין לקוח.
אינך צריכה להחליט מיד אם להגיש תביעה.
את כן צריכה לדעת שיש לך זכויות, ושחלק מהן מוגבלות בזמן.
שמרי את המסמכים. כתבי את מה שאת ובן או בת הזוג זוכרים. בקשי את התיק הרפואי המלא, לא רק את מכתב השחרור. ואל תניחי שתשובה כללית שקיבלת בבית החולים היא בהכרח התמונה המלאה.
אני אינני מניח שכל לידה שקטה היא תוצאה של רשלנות רפואית.
אבל כאשר קיימים סימני שאלה, אני מאמין שצריך לבדוק אותם לעומק. בעזרת הרשומות, המומחים וציר הזמן. לא באמצעות ניחושים.
לפעמים הבדיקה תוביל למסקנה שלא ניתן היה למנוע את האובדן. גם זו תשובה חשובה.
ובמקרים אחרים היא עשויה לגלות שהצוות לא הקשיב, לא עקב או לא פעל בזמן.
במקרה כזה, עומדת לך הזכות לפעול.
עורך דין אלי מאור עוסק בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף, ובכלל זה תביעות מורכבות בתחום רשלנות רפואית בהריון, בלידה ובחדר לידה. הוא בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מהמכללה למנהל, בעל תואר שני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת בר אילן במסלול דיני נזיקין וביטוח, ושימש כמרצה ורכז אקדמי בתחום רשלנות רפואית ודיני נזיקין וביטוח במכון להשתלמויות של לשכת עורכי הדין.
לאורך שנות עבודתו ניהל עו”ד מאור בהצלחה רבה בעצמו תיקים רבים בתחום הרשלנות הרפואית והליטיגציה, לרבות תיקים הקשורים להריון, לידה, חדר לידה ונזקי גוף. בעברו ייצג גם חברות ביטוח ובתי חולים ממשלתיים, וכיום ומזה שנים רבות הוא מייצג תובעים בלבד. ניסיון זה מאפשר לו לבחון תיקים של עובר מת גם מהזווית של התובעים וגם מתוך היכרות עם אופן ההתמודדות של מוסדות רפואיים וחברות ביטוח עם תביעות מסוג זה.
במקרים של לידה שקטה, החשיבות של ניסיון מקצועי אינה מתמצה בהכרת החוק בלבד. צריך להבין את שפת הרשומה הרפואית, את משמעות הבדיקות, את החשיבות של ציר הזמנים, את הקשר בין תלונות האם לבין החלטות הצוות, ואת הדרך שבה בוחנים האם מות העובר היה ניתן למניעה. זו בדיקה שמחייבת שילוב בין ידע משפטי, ניסיון בליטיגציה, עבודה עם מומחים רפואיים ורגישות אנושית.
