לחץ פונדאלי-רשלנות רפואית

לחץ פונדלאי רשלנות רפואית- אם ובת האוחזת בבטנה ההריונית של אימה

בתחום הלידה, תמרוני קריסטל או בכינויים הנוסף הפעלת לחץ פונדאלי, עוררו ויכוחים ומחלוקות רבות משך שנים. טכניקה רפואית עתיקה זו, הנקראת על שם ד"ר אריך קריסטלר, משמשת בשלב השני של הלידה כדי להקל על לידה של התינוק. בעוד שחלק מאנשי מקצוע בתחום הבריאות טוענים שזה יכול להיות כלי שימושי, אחרים מעלים חששות לגבי בטיחותו והפוטנציאל לרשלנות רפואית המגובות במחקרים רפואיים. במאמר זה, אנו מתעמקים בהבנת מקרים של תמרוני קריסטלר או בשמם האחר לחץ פונדאלי, נבחן את מטרתם, את המחלוקות סביבם והאם הם יכולים להיחשב כסוג של רשלנות רפואית בלידה ברת תביעה ואם כן באלו מקרים?

מהם תמרוני קריסטלר?

תמרוני קריסטלר או לחץ פונדאלי כוללים הפעלת לחץ חזק ומתמשך על בטן היולדת של הרופא בחדר הלידה, ממש מעל עצם הערווה במהלך צירים. הרעיון מאחורי טכניקה רפואית עתיקה זו, הוא לסייע בירידה של התינוק דרך תעלת הלידה. התומכים בלחץ פונדאלי טוענים שכאשר משתמשים בו בצורה נכונה, הוא יכול להיות שיטה מועילה לסייע בלידה קשה ועלול להפחית את הצורך בלידה מכשירנית, המתנגדים לו מציינים שבמהלך נקיטת לחץ אגרסיבי זה ישנו סיכון גם לפגיעה ביולדת וגם לפגיעה בעובר שבבטנה.

מחלוקות רפואית סביב לחץ פונדאלי

למרות כביכול יתרונותיו המיועדים, לחץ פונדאלי זכה לביקורת מגורמים רפואיים שונים. דאגה אחת היא הפוטנציאל לכוח מופרז, שעלול להוביל לסיבוכים כגון קרע ברחם, נזק לרצפת האגן או נזק לתינוק ובעיקר למוחו. המבקרים בספרות הרפואית של Kristeller Maneuvers טוענים כי התמרון האגרסיבי עשוי להיות מיושם בכוח רב מדי ומעמיד גם את האם וגם את היילוד בסיכון ושמכורו בתקופות עתיקות ואינו מתאים לרפואה מודרנית.

 

נקודת מחלוקת נוספת היא היעדר הנחיות סטנדרטיות לביצוע תמרוני קריסטלר. היעדר פרוטוקולים ברורים ואחידים של כל בתי החולים, מעלה שאלות לגבי עקביות ביישום ובהבנת הסיכון של דרגות שונות של לחץ המופעלות על ידי מתרגלים שונים במקרים שונים שעשויות לגרום לנזק גוף.

 

בהקשר זה ראוי לציין שבספרי הלימוד העיקריים בתחום של לידה כגון של המלומדים Williams או Gabbe הדנים בין היתר בגישות לגיטימיות לניהול וקידום לידה מודרנית, לחץ פונדאלי אינו מוזכר כטכניקה רפואית מוכרת או לגיטימית להשראת לידה בעידן המודרני, ובכל זאת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, לא מצא לנכון לפסול אותו בישראל.

 

כך בהתאמה גם בטיוטה אחרון של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה מצוין הלכה למעשה שכל מחלקה בבית חולים תקבע לעצמה מדיניות לביצוע תמרון מסוכן זה, ואין בשלב זה איסור גורף על ביצועו בישראל.

 

בהתאם לטיוטת האיגוד, צוין שסקר נהלים פנימיים בחדרי הלידה בישראל מצביע על מדיניות בלתי אחידה בין חדרי הלידה בארצנו. יש המאפשרים ביצוע הנקיטה של הלחץ הפונדאלי תוך תיעוד ביצועה בגיליון ויש שאינם מאפשרים ביצועה כלל. לפיכך, החברה לרפואת האם והעובר אינה ממליצה בשלב זה לשנות את הקיים, ומאפשרת לכל מחלקה לקבוע מדיניות באשר לביצוע לחץ פונדלי מתון בלידה.

לעיון בטיוטת נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה לניהול שלב שני של לידה וכמו גם לביצוע לחץ פונדאלי, משנת 2023 לחצו כאן.

לחץ פונדלאי רשלנות רפואית- אם ובת האוחזת בבטנה ההריונית של אימה

תביעות רשלנות רפואית בלחץ פונאדלי

כדי להעריך אם תמרוני קריסטלר יכולים להיחשב לרשלנות רפואית ואם כן באלו מקרים, חיוני להבין את ההגדרה המשפטית של רשלנות רפואית בלידה. רשלנות רפואית בחדר לידה מתרחשת כאשר איש מקצוע בתחום הבריאות חורג מסטנדרט הטיפול המקובל וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל או למטופלת. בהקשר ספציפי של לידה, סטנדרט זה של טיפול רפואי מבוסס בעיקר על מה שרופא סביר ושקול יעשה בנסיבות דומות והכל על מנת שלא לגרום לנזק ליילוד או ליולדת בחדר הלידה ולשמור על שלמותם ובריאותם.

 

הקביעה המשפטית האם השימוש בתמרוני קריסטלר מהווה רשלנות רפואית בלידה כרוכה בהתחשבות בגורמים כגון נאותות היישום שלו, רמת הכוח המופעלת וההשפעה הכוללת על האם והתינוק וכמו גם מי ביצע את התמרון בפועל, מה ניסוינו וככל והינו מתמחה (לא מומחה במיילדות או בגינקולוגיה) האם המתמחה קיבל מפורשת מרופא בכיר או מרופא כונן לבצע תמרון מסוכן זה? האם הלחץ הפונדאלי תועד בפירוט ברשומות הרפואיות והאם נתנה הסכמה מדעת לביצועו?

 

אם הצוות הרפואי בחדר הלידה חרג מהפרוטוקולים שנקבעו, הפעיל כוח מופרז, או לא הצליח להעריך ולהגיב לסיכונים פוטנציאליים בצורה מספקת, או לא קיבל הסכמה מדעת מופרשת לביצועו, הדבר עלול להיחשב כחריגה מסטנדרט הטיפול ובכך לפתוח את הדלת להשלכות משפטיות אפשריות ע"י הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה.

מקרים ותקדימים

בחינת מקרי עבר הקשורים ל- Kristeller Maneuvers יכולה לספק תובנות לגבי ההשלכות המשפטיות סביב השימוש בו. מקרים שבהם בתי החולים השונים עמדו בפני תביעה משפטית עקב רשלנות רפואית בשל שימוש לרעה לכאורה בתמרון וכמו גם שופכים אור על המורכבות של מקרים כאלה. תוצאות משפטיות עשויות להיות תלויות בגורמים כגון היקף הנזק שנגרם, נוכחות הסכמה מדעת והקפדה על הנחיות רפואיות שנקבעו בכל מחלקה ומחלקה.

 

לאור המחלוקות המתמשכות סביב תמרוני קריסטלר, היו מאמצים בתוך הקהילה הרפואית לטפל בחששות ולשפר את בטיחות היולדות. כמה ארגונים מקצועיים בחו"ל פיתחו הנחיות והמלצות לשימוש מתאים בטכניקה זו, תוך שימת דגש על החשיבות של הכשרה ומעקב נאותים במהלך היישום שלה.

 

חינוך והדרכה

היבט מרכזי אחד בהפחתת הסיכונים הכרוכים בלחץ פונדאלי הוא הבטחה שהצוות הרפואי בחדרי הלידה השונים, יקבלו חינוך והכשרה מקצועיים מקיפים ביישומו. זה כולל הבנת ההיבטים הפיזיולוגיים של הלידה, זיהוי מתי התמרון עשוי להיות נחוץ, ושליטה ברמת הלחץ המתאימה שיש להפעיל והכל תוך למידה לתעד את ביצוע התמרון ברשומות הרפואיות באופן מפורט.

 

הסכמה מדעת

הסכמה מדעת ממלאת תפקיד מכריע בכל התערבות רפואית, ולרבות ובפרט טרם השימוש בתמרוני קריסטלר. אימהות לעתיד או היולדות בחדר הלידה צריכות לקבל מידע רפואי מלא וברור לגבי הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של לחץ פונדאלי הן להם והן לעובר שבבטנם, ולאפשר להן לקבל החלטות מושכלות לגבי חווית הלידה שלהן. תהליך זה כרוך גם בתקשורת פתוחה בין הצוות הרפואי והיולדות וטיפוח גישה שיתופית לקבלת החלטות.

 

פרוטוקולים סטנדרטיים

כדי להתמודד עם החששות לגבי היעדר פרוטוקולים סטנדרטיים לתמרוני קריסטלר, ישנה קריאה גוברת לפיתוח הנחיות ברורות ומבוססות ראיות. קביעת פרוטוקולים סטנדרטיים ואחידים בכל חדר הילדה בכל בתי החולים בישראל, לא רק תתרום לעקביות ביישום התמרון אלא גם תשמש כנקודת התייחסות לצוות הרפואי ותפחית את הסבירות לחריגות מהסטנדרט הטיפול האחיד והמקובל.

מחקר וניטור מתמשכים

ככל שהידע הרפואי והטכנולוגיה מתקדמים, מחקר רפואי מתמשך חיוני כדי להעריך באופן רציף את הבטיחות והיעילות של לחץ פונדאלי. ניטור תוצאות ואיסוף נתונים על שכיחות סיבוכים רפואיים והתממשותם, יכולים לעדכן את ההנחיות ולתרום לפרקטיקות מבוססות ראיות. מחויבות זו למחקר מתמשך משקפת מסירות ומזעור סיכונים פוטנציאליים וכמו גם ישנה חשיבות לפרסומם של אותם מחקרים רפואיים בספרות הרפואית תוך הבאתם לידיעת כל הקהילה הרפואית בארץ ובעולם.

 

הסברה והעצמת מטופלים

בנוסף להתייחסות להיבטים הרפואיים של תמרוני קריסטלר, ישנו דגש הולך וגובר על הסברה והעצמה של היולדות. הצוות הרפואי צריך לעודד דיאלוג כנה ופתוח, להקשיב לחששות של היולדות ולספק להן את המידע הרפואי הדרוש כדי לבצע בחירות מושכלות לגבי חווית הלידה שלהן. גישה זו מטפחת תחושת שותפות בטיפול הרפואי, מקדמת אמון והבנה בין אנשי מקצוע בתחום הבריאות והמטופלים ומקטינים התממשותם של סיכונים וסיבוכים רפואיים.

גישות חלופיות וקבלת החלטות משותפת

ככל שהקהילה הרפואית בוחנת דרכים לשפר את שיטות הלידה, גוברת ההכרה בערך של קבלת החלטות משותפת. זה כרוך בתהליך שיתופי שבו משרד הבריאות יחד עם בתי החולים בישראל ולרבות מטופלים, עובדים יחד כדי לקבל החלטות בתחום הבריאות המתאימות לערכיו ולהעדפותיו של המטופל. בהקשר של לידה, זה עשוי לכלול דיונים על גישות חלופיות ללידה ועל הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של כל אפשרות.

טיפול הוליסטי ליולדות

המחלוקות סביב תמרוני קריסטלר או לחץ פונדאלי מעוררות גם בחינה רחבה יותר של שיטות טיפול ביולדות. שילוב גישות הוליסטיות המתחשבות בהיבטים הפיזיים, הרגשיים והפסיכולוגיים של הלידה יכולה לתרום למודל טיפול מקיף יותר וממוקד ביולדת. טיפול הוליסטי ליולדות עשוי לכלול שילוב של אסטרטגיות לניהול כאב, תמיכה רגשית לאימהות ותוכניות לידה מותאמות אישית שמתאימות להעדפות האישיות.

תפקידן של קבוצות הסברה וחקיקה

גם קבוצות הסברה ממלאות תפקיד חיוני בהעלאת המודעות לנהלי לידה, דוגלת בזכויות היולדת ודוחפת לשינויים במדיניות הבריאות. קבוצות אלה משתפות לעתים קרובות פעולה עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות וקובעי מדיניות רפואית אחידה כדי לקדם שיטות מבוססות ראיות, שקיפות ואחריות. ניתן גם להנהיג אמצעי חקיקה או תקנות כדי לקבוע קווים מנחים אחידים, וכן לעקוב אחר התוצאות ולהבטיח שכלל חדרי הלידה השונים בכלל בתי החולים, דבקים בסטנדרטים שמעדיפים את בטיחות המטופלים.

להסתכל קדימה

הנוף המתפתח של שיטות לידה, כולל הדיונים המתמשכים סביב תמרוני קריסטלר, מדגיש את הצורך בגישה צופה פני עתיד לטיפול ביולדות. על ידי אימוץ פרקטיקות ממוקדות במטופלת, מבוססות ראיות, הקהילה הרפואית יכולה לנווט במחלוקות, לטפל בחששות ולשפר ללא הרף את האיכות והבטיחות של חוויות הלידה.

לסיכום, המחלוקות הרפואיות והמשפטיות סביב לחץ פונדאלי מדגישות את האופי המורכב של שיטות לידה בשלב השני של הלידה, ומעלות חששות לגבי סיכונים פוטנציאליים והצורך בפרוטוקולים סטנדרטיים ואחידים. ככל שהקהילה הרפואית שואפת לשפר את בטיחות היולדת, ישנו דגש הולך וגובר על חינוך, הסכמה מדעת ומחקר מתמשך. הסברה להעצמת היולדת, קבלת החלטות משותפת ואף שקילת מתן טיפול הוליסטי ליולדות, חיוניים בטיפוח גישה שיתופית בין בתי החולים השונים ואימהות לעתיד.

כדי לטפל פרקטית בחששות הקשורים לתמרוני קריסטלר ורשלנות רפואית פוטנציאלית, יולדות אשר חוו רשלנות רפואית בלידה בעקבות לחץ פונדאלי מוזמנות לפנות במישרין להתייעצות אישית ושאינה מחייבת אל עורך דין רשלנות רפואית בלידה אלי מאור. עורך דין אלי מאור בעל ניסיון של תביעות רשלנות רפואית של מעל 20 שנים בייצוג אישי של יולדות נגד כל בתי החולים בישראל, והא בהחלט יכול לספק  תובנות חשובות, להעריך את הנסיבות סביב הלידה ולהציע תמיכה למי שמחפשת אחריות וצדק במקרים של רשלנות רפואית אפשרית.

אם את או בת משפחה סבורות שנפגעתן אתן או התינוק שלכן, בשל רשלנות רפואית בלידה כתוצאה מלחץ פונדאלי, אל תהססו לפנות עוד היום כדי לקבלת סיוע וייעוץ משפטי מלא ומועיל. יחד בצורה מועילה וכנה, נבחן את הזכויות המשפטיות והכספיות שלכן בהתאם לחוק בישראל!

לפנייה אישית ו/או דיסקרטית, ללא התחייבות בכלל, ניתן לפנות לעורך דין רשלנות רפואית בלידה אלי מאור, במישרין במייל עם פניה בכתב מפורטת: [email protected] או בטלפון במשרד: 03-5798080 או בסלולר האישי של עו"ד אלי מאור: 054-4224488.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
תביעת נזיקין

עו״ד אלי מאור

עו”ד אלי מאור בעל מוניטין, ניסיון והמלצות רבות בתביעות נזיקין (נזקי גוף) מול חברות ביטוח, בתי וקופות חולים, ביטוח לאומי ומשרד הביטחון, המייצג תובעים בלבד.

צרו עימי קשר
מאמרים ופרסומים
דילוג לתוכן