רשלנות רפואית בלידה שקטה

המונח לידה שקטה בא לתאר מצב בו היילוד נולד ללא רוח חיים. המונח "שקטה" הוא מאחר ותינוק שנולד בד"כ מגיע לעולם כשהוא בוכה. בלידה שקטה לעומת זאת, מאחר והיילוד נולד ללא רוח חיים, הלידה הינה שקטה, כלומר ללא בכי של היילוד.

לידה מוגדרת עקרונית לפי החוק הישראלי, המבטאת כל מצב של יציאת העובר מבטן אימו החל משבוע 22 להריונה של היולדת והחל ממשקל של 500 גרם ומעלה של היילוד שיוצא לאוויר. ישנה לידה שקטה שנובעת מפעילות יזומה של האם, וישנה לידה שקטה שהינה הפתעה גמורה לאם ולמרות שהיא רצתה בהריון ובתינוק שבבטנה. אנו נתמקד במאמר זה בסוג השני של המקרים בהם המוות של היילוד הינו בהפתעה גמורה, שאינה צפויה, ורעה ביותר להורים המצפים בכיליון עיניים להגעתו של היילוד שלהם לעולם וחווים אכזבה גדולה.

מהם הגורמים השכיחים ביותר ללידה שקטה?

ישנם סיבוכים רפואיים המוכרים בספרות העולמית הן בישראל והן בעולם מזה שנים רבות בתחום של רשלנות רפואית בלידה שקטה, ולהלן מגוון סיבוכים וסיכונים רפואיים אפשריים, העשויים לגרום למקרה של לידה שקטה:

• רעלת הריון ליולדת
• מומים גנטיים קשים לעובר
• אי ספיקת שליה של היולדת
• היפרדות שליה של היולדת
• כל מיני סוגים של זיהומים ברחם היולדת
• קרישיות יתר ליולדת כמו לדוגמא פקטור 5 ליידן או פקטור 2
• יתר לחץ דם אצל היולדת
• פגמים בחבל הטבור
• תשניק ("חוסר חמצן") חריף של היילוד
• סוכרת לא מאוזנת אצל היולדת

תביעת פיצויים בלידה שקטה – איך ניתן לתבוע?

במקרים של לידה שקטה, יש ראשית לפנות בין אם באופן אישי ובין אם דרך עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, לרשומות רפואיות בבית החולים וכן בקופת החולים בה טופלה היולדת. איסוף וריכוז של כל הרשומות הרפואיות אם כן, הינו השלב החשוב ביותר וההכרחי על מנת לבחון אפשרות הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין לידה שקטה.

בשלב השני יש לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית, בעל ניסיון והבנה בתחום שיחד עם היולדת ובן זוגה יבחן את כל התיקים הרפואיים וכן יבחן באופן ראשוני, האם זה אחד מן מהמקרים שהינם בכלל ברי תביעה בתחום של רשלנות רפואית בלידה שקטה, שאף ניתן בהם לקבל פיצויים.

קרי בשפה הפשוטה ביותר, האם מכל הצוות הרפואי והסיעודי שעקב וטיפל ביולדת מרגע כניסתה להריון ועד ללידה השקטה, ביצע איזשהו מחדל רפואי ו/או רשלנות רפואית בהריון או בלידה, שבגינה ניתן היה למנוע את הלידה השקטה ואת מות העובר?

ככל ועורך דין רשלנות רפואית מתרשם שאכן ישנה התכנות להמשיך לשלב הבא, הוא יפנה את כל הרשומות הרפואיות למומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה על מנת שיבחן בעיניים רפואיות האם בהתאם לספרות הרפואית והדין הישראלי, ישנה עילת תביעה לפיצויים בגין לידה שקטה והאם ישנו קשר סיבתי רפואי בין הרשלנות הרפואית לנזק שנגרם, והוא מות העובר.

לאחר קבלת חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בכיר, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט בגין לידה שקטה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף – מות העובר.

פיצויים על לידה שקטה

תביעות פיצויים לידה שקטה מתחלקות בד"כ לשתיים: התביעות השכיחות יותר בהם הנזק שנגרם הוא הנזק של מות העובר ברחם אימו והוא הנזק הלא ממוני בד"כ בגין כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה, ששני הוריו של היילוד שנפטר תובעים בגינו פיצויים בבית המשפט.

לנזק הלא ממוני מצטרפים בד"כ גם נזקים ממוניים, כגון החזר כספי של הוצאות להורים עבור הוצאות כספיות במהלך ההיריון שהם הוציאו, שירדו לטמיון בשל הלידה השקטה.

התביעות הפחות שכיחות הן התביעות בהם מעבר לנזק שנגרם לעובר ישנו גם נזק לאמא שלו, כלומר ליולדת, הסובלת לאחר הלידה השקטה מנזק נפשי שבגינו נקבעה לה ע"י מומחה רפואי פסיכיאטרי נכות נפשית צמיתה (קבועה). בד"כ בתביעות רשלנות מהסוג השני, נפסקים סכומי פיצויים גבוהים יותר משמעותית מהתביעות מהסוג הראשון. 

עוד גורמים המגדיל בד"כ את הפיצויים בגין לידה שקטה, הם האם מדובר בהריון ראשון להורים, האם להורים יש ילדים נוספים, וכן האם ההיריון הושג לאחר מאמצים כבירים וממושכים כגון הפריה חוץ גופית IVF, והאם מדובר בהריון שהושג לראשונה והתקדם, לאחר שמספר פעמים, ההפריות שבוצעו לפניו, נכשלו.

פסיקה – פיצויים בלידה שקטה

מניסיוני של למעלה מ-20 שנים בתחום התביעות של רשלנות רפואית וכמי שבעברו גם ייצג בתי חולים מובילים בישראל, אני יכול לספר שחלק גדול ואולי אף רוב התביעות ברשלנות רפואית בלידה שקטה, מסתיימות בפיצויים בהסדר פשרה שבמסגרתו ישנה תניית חסיון – מסוג איסור פרסום, ולפיה אין לפרסם בתקשורת או ברבים את סכום הפיצויים שהורי היילוד זכו לקבל בעקבות תביעתם בבית המשפט לאחר לידה שקטה.

אולם כאשר אין הסדר פשרה חסוי בתיק וניתן פסק דין, ניתן לבחור את סכומים הפיצויים שנפסקו במגוון מקרים של לידה שקטה, ולהלן מקבץ ארוך, אך שאינו ממצא מהפסיקה בתביעות לידה שקטה:

• בע"א 754/05 לבנה לוי נ' המרכז הרפואי שערי צדק, שם נפסקו על ידי בית המשפט העליון ביום 5.12.2004 פיצויים לאישה היולדת של 300,000 ש"ח ולבעלה פיצויים של 250,000 ש"ח, כלומר סה"כ פיצויים להורים של הילוד שנפטר לאחר לידה שקטה: 550,000 ש"ח. 
• בת.א. (שלום ב"ש) 4541/05  סוהא א. ק. נ' המרכז הרפואי סורוקה, שם נפסקו ע"י בית משפט השלום ביום 13.3.2013 פיצויים בסכום כולל של 900,000 ש"ח, עבור מות העובר, אולם גם עבור פגיעות פיזיות ונכויות רפואיות שנותרו ליולדת לאחר הלידה, כגון כריתת הרחם שלה ונכות נפשית שנותרה לה בעקבות האירועים של הלידה השקטה שעברה בבית החולים.
• בת.א. (שלום חיפה)  3590-02-11  פלונית נ' משרד הבריאות, שם נפסקו ע"י בית משפט השלום ביום 4.6.2013 פיצויים בסכום כולל של 900,000 ₪, לאישה 500,000 ₪ ולבעלה 400,000 ₪.
• בת.א. (שלום ת"א) 58725-11-12 א.ק. נ' מרכז רפואי ע"ש שיבא תל השומר, שם נפסקו ע"י בית המשפט ביום 12.5.2016 פיצויים בסכום כולל של 480,000 ש"ח להורי העובר שנפטר, עבור פטירת עובר.
• בת.א. (שלום ת"א) 70655-04 ברקן ואח' נ' שירותי בריאות כללית, שם נפסקו ע"י בית המשפט ביום 19.11.2009 סכום פיצויים של  250,000 ש"ח ליולדת ו- 150,000 ש"ח לבעלה וסה"כ פיצויים בסכום של 400,000 ש"ח, בגין מות העובר ברחם אימו.
• בת.א. (שלום חיפה) 48913-01-16 א. פ. נ' מכבי שירותי בריאות ואח', שם נפסקו ע"י בית המשפט ביום 30.5.2021 סכום פיצויים של 450,000 ש"ח ליולדת ו-350,000 ש"ח לבעלה וסה"כ פיצויים יחד עם ההוצאות במהלך ההיריון שירדו לטמיון בסכום של 12,500 ש"ח, קרי סה"כ  762,500 ש"ח פיצויים להורי הילוד שנפטר.
• בת.א. (מחוזי נצרת) 33611-06-12 הרוש ואח' נ' בית חולים פוריה, שם נפסקו ע"י בית המשפט להורים ביום 23.11.2015 פיצויים בסך כולל לשני ההורים של 800,000 ש"ח, בגין מות העובר בלידה שקטה.