שיתוק על שם ארב או בשפה האנגלית Erb's palsy הינו מצב רפואי מוכר בתחום של רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בחדר הלידה, שבמהלכו הפגיעה שנגרמת הינה ליילוד ולא ליולדת, וזאת בחדר הלידה, כאשר מתבצע ניסיון למשוך את התינוק החוצה ע"י הפעלת כח של הצוות הרפואי וזאת מתעלת הלידה, ובשל המשיכה של העובר תוך ניסיון לחלצו מבטן אימו נגרם נזק גופני שבמהלכו נגרמת פגיעה עצבית לשורשי הצוואר של חוליות בגובה 5-6C ובין היתר במקלעת של הזרוע בה בוצעה המשיכה, הנקראת בשפה האנגלית brachial plexus, המותירה לילוד בסופו של יום, פגיעה משמעותית בשרירים ובמקרים קשים, אף שיתוק חלקי או מלא של הגפה העליונה הרלבנטית.
שיתוק זה הינו תופעה רפואית מוכרת וידועה בספרות הרפואית העולמית ובישראל, ומתרחשת בהתאם למאמרים ולמחקרים הרפואיים האחרונים, המדברים על כל הפגיעות במהלך לידה לתינוקות במקלעת הברכיאלית, שהיא בין 0.6 ל- 4.6 ל- 1,000 לידות, שבמהלכם היילוד נולד בחיים.
יש לציין כבר בתחילת מאמר זה, ובצורה ההגונה ביותר, שמניסיוני לא כל שיתוק ארב הינו כתוצאה מרשלנות רפואית והינו בר תביעה. כלומר ישנם מקרים שהפסיקה בבתי המשפט קבעה מפורשות שהשיתוק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית וישנם מקרים שחרף הוכחת קיומו של שיתוק ע"ש ארב, הוכח שהשיתוק היה בלתי נמנע באמצעים סבירים ולפיכך נקבע שלא הייתה רשלנות רפואית בכלל.
במאמר זה נסקור את עילות התביעה האפשריות בשיתוק ע"ש ארב, כיצד ניתן להגיש תביעה בשל שיתוק ארב, איך נקבעים סכומי פיצויים בתביעה משפטית שכזו, והכל בהתאם לניסיוני האישי, כמי שייצג בעברו גם בתי חולים בתביעות שכאלו וכיום ובמשך למעלה מ-20 שנים, ניזוקים פרטיים בתביעות משפטיות שכאלו, וזאת באופן אישי.
עילות התביעה במקרי שיתוק על שם ארב
עילות התביעה במקרים של רשלנות רפואית בשיתוק ע"ש ארב, הינן מגוונות ויש לבחון כמובן כל מקרה באופן פרטני, אך מניסיוני בתחום ישנן עילות תביעה החוזרות על עצמן ובמקרים של שיתוק ארב, מומלץ להורים אף לבחון האפשרות אם המקרה הספציפי שלהם "נופל" לאחד המקרים שעשויים להוות עילת תביעה משפטית, שמפורטים לנוחיותכם להלן, אולם אינם מהווים רשימה ממצא או סגורה:
- כאשר מוכח שהמשיכה אשר בוצעה ע"י הצוות הרפואי הייתה אגרסיבית מדי והיא שגרמה לפגיעה העצבית אצל היילוד.
- התעלמות מגורמי סיכון מוכרים כגון משקלו של העובר בבטן אימו, דבר המהווה את גורם הסיכון הגדול ביותר לגרימה של שיתוק ע"ש ארב, וניתן לציין גם מצג עכוז ולידת ואקום כגורמי סיכון מוכרים.
- ביצוע החילוץ ע"י מי שאינה מיילדת מומחית המוכרת ע"י משרד הבריאות ונמצאת בפנקסיו, קרי מיילדת "משתלמת", ללא ניסיון בלידות מורכבות וללא ניסיון בחילוץ יילוד במצבי חירום, וזאת לעיתים אף ללא ליווי של מיילדת מומחית לצידה.
- ביצוע לידה רגילה וגינלית במקום לידה קיסרית, כשברור שמנח או מצג היילוד בבטן אימו הינו בר סיכון או מקשה ביותר על לידה וגינלית, ועשוי להביא לשיתוק על שם ארב. עצם ההימנעות מביצוע ניתוח קיסרי במקרים רבים, עשויה להיחשב כרשלנות רפואית ברת תביעה.
- אי ביצוע הערכת משקל בטרם הלידה לעובר. על הצוות הרפואי לבצע הערכת משקל ליילוד ובמקרים בהם המשקל הינו גבוה (בד"כ 4 קילו ומעלה) ישנה חשיבות להערכות מיוחדת בטרם יציאת התינוק.
- אי הגעה של רופא מומחה או כונן בכיר בזמן יציאת היילוד מבטן אימו או הגעה באיחור. כאשר הלידה מסתבכת ישנה חשיבות להגעתו של רופא מומחה על מנת לסייע בלידה וזאת בטרם היילוד יוצא מבטן אימו שאז כבר הנזק ליילוד נגרם.
- ביצוע ניתוח כירורגי מתקן לשיתוק ע"י צוות רפואי מנתח לא מיומן, או כזה שגרם בחוסר זהירות להחמרה של הפגיעה העצבית הקיימת ו/או לפגיעה עצבית נוספת מעבר לזו הראשונה, שנגרמה בלידה.
- איחור באבחון השיתוק כך שטיפולים רפואיים יעילים ומועילים כבר לא יכלו לסייע לילוד והוא נותר עם נכות רפואית קבועה בגופו וכל ימי חייו.
לצורך ההמחשה, אחד המקרים המוכרים שבגינם פנו אלי, הייתה אימה שסיפרה לי שהלידה שלה הייתה קשה ומושכת ובגינו העובר חולץ ע"י הפעלת כח בלידה וגינלית ולא קיסרית. הצוות הרפואי בבית חולים במרכז הארץ הרגיע אותה ואמר לה ש"הכל בסדר" והעביר את התינוק לתינוקייה כמקובל. האם סיפרה לי שבמהלך השהות בבית החולים, התינוק לא הפסיק לצרוח ולבכות, ובעיקר כשהאם ניסתה להרימו כדי להניקו או אחזה בו. רק לאחר שהאם הפנתה מספר פעמים את תשומת לב הרופאים, ובטרם שחרורה מבית החולים ונוכח התעקשותה, בוצעה לתינוק בדיקה רפואית מקיפה בבית החולים ע"י רופא ילדים, ואובחן לו בו במקום כי הוא סובל משיתוק ע"ש ארב בשל הלידה בבית החולים…
פגיעה לתינוק בשל שיתוק ע"ש ארב
הפגיעות בשל השיתוק הינן די ברורות ובד"כ קלות לזיהוי. היד הפגועה הינה במנח רפואי שנקרה מנח "תשר מלצרים" שזו בעצם חוסר יכולת לבצע הרחקה של הזרוע ממפרק הכתף וכן לבצע הטיה של הזרוע שלו הצידה וכן לסובב את האמה בתנועה שנקרת בסלנג הישראלי "למה מה קרה", ובעגה הרפואית פרוניציה וגם סופניציה.
במקרים רבים הפגיעה העצבית כשמה כן היא פוגעת בעצבים של הגפה העליונה כך שבדיקה נוירולוגית של רפלקסים עשויה להדגים רפלקסים מוחלשים בזרוע הפגועה. עוד תופעות נוירולוגיות מוכרות הינן אובדן או חוסר תחושה חלקי או מלא של הגפה הפגועה, כח גס מוחלש של היד, קשיים באחיזה ורגישות עזה של כל האזור בו נגרמה הפגיעה העצבית.
כמובן שלשיתוק זה מתלווים כאבים עזים ומגבלות תנועה, שהינם בד"כ ביחס ישיר לעוצמת הפגיעה בעצבים, קרי ככל שהפגיעה חמורה יותר בעצבים ישנם יותר כאבים והגפה העליונה יותר מוגבלת בתנועה וליותר סוגי טווחים.
מגוון דרגות חומרה ב- Erb's palsy
בהזדמנות זו חשוב לציין ששיתוק ע"ש ארב הינו מאופיין במספר רב של דרגות חומרה. ישנן את דרגות החומרה הקלות יותר, בהם לאחר קיבוע של היד בתנוחה נגדית למנח השיתוק לאחר לידת התינוק, מתבצעת התאוששות ספונטנית של העצבים כך שבגיל חצי שנה כבר לא נשארים סימנים משמעותיים לשיתוק והגפה חוזרת למצב תפקודי תקין או לכזה שנחשב לכמעט תקין לחלוטין.
במקרים של פגיעות קלות שכאלה על הורים לעשות שיקולים אישיים בעצמם אם הם מעוניינים להיכנס לתביעת רשלנות רפואית כשהנזק אינו משמעותי, וכך גם הפיצויים לא צפויים להיות משמעותיים וזאת לעומת ההוצאות הרבות שישנן בצידה של ניהול תביעה מושכת ויקרה שכזו בגין רשלנות רפואית.
במקרים בהם אני בד"כ נתקל הם מקרים שבהם הפגיעה לתינוק הינה משמעותית ביותר ולהורים לעיתים בד"כ בסמוך ללידה (עד שנה וחצי מהלידה) אף מוצע ניתוח כירורגי בניסיון לתיקון ו/או הם עוברים עם התינוק טיפולים שמרניים ממושכים בפיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, והכל על מנת ולנסות לשקם את הגפה הפגועה ולהחזירה לתפקוד מיטבי, אך במקרים רבים, ללא הועיל.
שיתוק ע"ש ארב פיצויים
אחת מהשאלות הראשונות אותן אני נשאל ע"י ההורים כ- עורך דין רשלנות רפואית הינה מה גובה הפיצויים הצפויים להיפסק לתינוק שנפגע בשל שיתוק ארב, וכמו גם איך בכלל הפיצויים מחושבים הלכה למעשה בבית המשפט?
הגם שהתשובה הינה מורכבת ויש לבצע חישוב פרטני לכל תינוק ותינוק שנפגע ע"י שיתוק שכזה, להלן מספר פרמטרים אפשריים שהינם בד"כ חוזרים על עצמם ויש להביאם בחשבון:
- האם נותרה נכות רפואית קבועה או שהנכות הרפואית הינה זמנית בלבד? במקרים של נכות רפואית קבועה לתינוק הפיצויים שנפסקים הינם גבוהים משמעותית.
- מהו גובה הנכות הרפואית הקבועה שנותרה? ככל שהנכות הרפואית שנותרה הינה גבוהה יותר, קרי השיתוק שנגרם, יש לו השלכות תפקודיות משמעותיות יותר, כך הפיצויים שנפסקים הינם גבוהים יותר.
- האם ישנה לילד גם נכות רפואית נפשית וזאת מעבר לנכות הרפואית הפיזית? במקרים שבם מתפתחת נכות רפואית נפשית לילד כגון הפרעת הסתגלות על רקע מצבו הרפואי החמור, אזי הפיצויים הכספיים שיפסקו יהיו בד"כ גבוהים היותר.
- האם בנוסף לרשלנות הרפואית הייתה גם פגיעה באוטונומיה? במקרים בהם ישנה פגיעה באוטונומיה, קרי לא נתנו הסברים מספקים להוריי היילוד הפיצויים בגין עוגמת הנפש או כאב וסבל הינם בד"כ פיצויים גבוהים יותר.
- עלויות שיקום גבוהות. ככל שההורים נשאו בעלויות שיקום גבוהות יותר בגין הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה (לדוגמא במקרה של מגורים בישוב מרוחק למוסדות רפואיים עם הוצאות נסיעה מוגברות) או מקרים בהם יש צורך בעזרים רפואיים לתינוק, אזי הפיצויים שיפסקו יהיו גבוהים יותר בסופו של יום.
- פגיעה משמעותית בגפה דומיננטית. אם יוכח שהפגיעה הינה בגפה הדומיננטית של הילד, אזי יהיה ניתן לתבוע פיצויים בגובה גדול יותר בשל חוסר שימוש בגפה דומיננטית.
לסיכום הדברים
כפי שפורט להלן בהרחבה, מקרים של שיתוק על שם ארב הינם מגוונים ובכל מקרה מהווים קושי רב להורים ולא רק בשלבים הראשוניים לאחר הלידה, אלא גם בהמשך הדברים, אז ישנו קושי רב לילד שעשוי להיוותר עם נזק גוף שהינו בלתי הפיך. החשיבות לפניה לעורך דין מומחה לרשלנות רפואית, כזה המבין את המטריה ומכיר את עלויות התביעה האפשריות יחד עם טענות ההגנה הסטנדרטיות של חברות הביטוח של בתי החולים השונים, דבר שיגדיל הן את סיכויי התביעה והן את סכום הפיצויים שיפסק לילד הפגוע, בסופו של יום.
