בתחום הטיפול הרפואי במהלך ההיריון והלידה יכולים לצוץ מקרים של רשלנות רפואית עקב התערבות לא נכונה או להיפך, היעדר התערבות הכרחית. רשלנות זו משתרעת על פני שלב האבחון לפני הלידה, נהלי חדר הלידה והטיפול לאחר הלידה. הבנה מתי לנקוט בפעולה ולפנות להליך משפטי יכולה להיות חיונית לרווחת האם והילד כאחד ולהשפיע בצורה נכרת על תוצאות ההליך המשפטי והשגת פיצויים מקסימליים.
מהו הספקטרום של רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית במהלך הריון ולידה מקיפה קשת רחבה של תרחישים אפשריים. אלה כוללים בין היתר טעויות במהלך הליך הלידה, ניצול לא נכון של ציוד רפואי ופרשנות שגויה של מוניטור עוברי, דבר המעיד בסופו של דבר על מצוקה עוברית. הרשלנות משתרעת על מצבים כמו לידות עכוז, פריקות כתף או תהליך של לידה שגויה באמצעות ואקום.
בקשת זאת של מקרים יש לציין מקרים של אי זיהום מום לעובר במהלך סקירת אולטרה סאונד, אי הפניה ליעוץ גנטי של האמא בתחילת ההיריון בכלל ואי הפנייתה בהמשך הדרך לדיקור מי שפיר, כאשר ישנן אינדיקציות או חשש למומים בעובר במהלך ההיריון.
צורה בולטת נוספת של רשלנות רפואית נובעת מהעיכוב בטיפול במצוקה עוברית. זה מתרחש כאשר אנשי מקצוע רפואיים אינם מצליחים לזהות מיידית מצוקה עוברית, מה שמוביל לפגיעה ביילוד, ולעיתים קרובות גורם להיפוקסיה נשימתית כלומר חוסר חמצן לעובר בבטן אימו. במקרים כאלה הטענה המשפטית היא שצריך היה לבצע ניתוח קיסרי דחוף כדי לשמור על בריאות ושלמות התינוק בבטן אימו.
פן נוסף של רשלנות רפואית בלידה, הוא בחירת שיטת לידה לא מתאימה. בחירה בלידה טבעית כשהעובר במצוקה ובעקבות כך גרימת נזק גוף לעבור או לאימו, יכולה להוות רשלנות רפואית ברת תביעה.
במקרים מסוימים, רשלנות מתגלה בהיעדר רופא בחדר הלידה ולרבות ובפרט רופא ילדים. אילו היה נוכח מומחה רפואי או רופא בכיר, ניהול נכון של הלידה היה יכול למנוע מצוקה עוברית וסיבוכים שלאחר מכן לאם ולתינוק ובהתאם לכך רופא ילדים יכול היה להתחיל בתהליך מידי של החייאה של העובר היוצא מרחם אימו וסובל ממצוקה נשימתית.
גם טיפול לאחר לידה אינו חסין מפני טענת רשלנות. זה עלול להתבטא כטיפול רפואי או סיעודי לא הולם ביילוד, נהלי פעולה לא תקינים או רשלנות מצד הצוות הסיעודי ביחידות לטיפול בילודים.
זיהוי נזק עקב רשלנות רפואית
איתור נזקים גופניים הנובעים מרשלנות רפואית במהלך הריון או לידה יכולים להיות צעד מאתגר אך קריטי. אינדיקציות לנזק כזה עשויות להתבטא בכמה דרכים:
- מומים מולדים: ילד עלול להיוולד עם מומים מולדים, מחלות גנטיות או תסמונות עקב רשלנות רפואית במהלך טיפול טרום לידתי או לידה.
- שיתוק מוחין (CP): נוירולוגים לילדים הם בד"כ אלו שיאבחנו שיתוק מוחין, הקשור לעתים קרובות לרשלנות רפואית במהלך ההיריון או הלידה.
- ציוני אפגר נמוכים: יילודים עם ציוני אפגר נמוכים בדקה אחת וחמש דקות לאחר הלידה עשויים להצביע על רשלנות אפשרית, כאשר ציון אפגר תקין הינו בד"כ 9-10.
- סימנים גופניים חריגים: יילודים עם צבע עור אפרפר, חוסר צבע ורוד, פרכוסים או היעדר בכי, או כשל בכליות או קריסת מערכות, עלולים לעורר חשד לרשלנות, המחייבים חקירה מקיפה על ידי עורך דין מומחה לרשלנות רפואית.
רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי
זהו כאמור היבט קריטי של טיפול רפואי במהלך ההיריון, הממלא תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות האם המצפה והעובר המתפתח בבטנה.
הבנת תחום אבחון טרום לידתי:
אבחון טרום לידתי מתייחס לתהליך הערכת בריאותו ורווחתו של העובר לפני הלידה. זה כרוך בסדרה של בדיקות רפואיות, בדיקות והערכות שנערכו במהלך ההיריון כדי לזהות חריגות פוטנציאליות, מצבים מולדים או בעיות בריאותיות שעלולות להשפיע על התינוק המתפתח. אבחון טרום לידתי משרת מספר מטרות רפואיות חיוניות:
- גילוי מוקדם: בדיקות טרום לידתיות מטרתן לזהות בעיות רפואיות פוטנציאליות מוקדם ככל האפשר כדי לאפשר התערבויות רפואיות בזמן במידת הצורך לטובת בריאות האם והעובר שבבטנה.
- קבלת החלטות מושכלת: היא מאפשרת להורים לעתיד לקבל החלטות מושכלות לגבי ההיריון שלהם, לרבות האם להמשיך בהריון, להמשיך בטיפולים רפואיים ספציפיים או להתכונן ללידת ילד עם צרכים מיוחדים.
- תכנון טיפול רפואי: במצבים מסוימים, גילוי מוקדם יכול לאפשר לספקי שירותי בריאות, לפתח תוכניות טיפול או תוכנית להתערבויות שיכולות לשפר את התוצאות הבריאותיות של התינוק ולהקטין את נזקיו הגופניים בסופו של יום.
סוגי אבחון טרום לידתי:
קיימות שיטות שונות לאבחון טרום לידתי, כל אחת משרתת מטרה מסוימת:
- אולטרסאונד: סריקות אולטרסאונד הן אחת הצורות הנפוצות ביותר של אבחון טרום לידתי. הן מספקות מידע רב ערך על קצב גדילת התינוק, קצב התפתחותו וכל חריגות מבניות שיש לתת עליהן את הדעת. סריקות אלו מבוצעות בדרך כלל בשלבים שונים של ההיריון.
- בדיקות דם: בדיקות דם יכולות לזהות סמנים או חומרים שעשויים להצביע על הפרעות גנטיות או כרומוזומליות מסוימות, כגון תסמונת דאון. המוכר ביותר מבין הבדיקות הללו הוא המסך המשולש או המרובע. בדיקות דם גם מיועדות לזהות נגיפי אדמת או אינדיקציות לזיהומים אלת האישה ההרה.
- בדיקת מי שפיר או דיקור מי שפיר: הליך פולשני זה כולל איסוף דגימה קטנה של מי שפיר המקיפים את העובר. זה נעשה בדרך כלל בין השבועות ה-15 ל-20 להריון ויכול לספק מידע מצוין על מצבים גנטיים, הפרעות כרומוזומליות ומומים בצינור העצבי.
- דגימת וילוס כוריוני CVS: הוא הליך פולשני נוסף המבוצע בתחילת ההיריון, בדרך כלל בין השבוע ה-10 ל-13. זה כולל לקיחת דגימת תאים מהשליה כדי לאבחן מצבים גנטיים וחריגות כרומוזומליות.
רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי:
רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי מתרחשת כאשר ספקי שירותי בריאות אינם עומדים בסטנדרט הטיפול המצופה במהלך ביצוע ופרשנות של בדיקות טרום לידתיות או בתקשורת שלהם עם ההורים לעתיד בכל התקופה שהינה בטרם יציאת העובר לאוויר העולם. להלן כמה תרחישים נפוצים אפשריים שעלולים להוות רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי:
- אי מתן בדיקות מתאימות: לנותני שירותי הבריאות יש אחריות להציע ולהמליץ על בדיקות טרום לידתיות מתאימות בהתבסס על ההיסטוריה הרפואית של האם, גילה וגורמי סיכון אחרים. אי ביצוע פעולות אלו, יכול להיחשב לרשלנות רפואית, במיוחד אם ניתן היה לאתר מומים מסוימים ולטפל בהם מוקדם יותר.
- תוצאות בדיקה לא מדויקות: פרשנות לא מדויקת של תוצאות הבדיקה או שגיאות בביצוע בדיקות עשויות לגרום לתוצאות חמורות. אם ספק שירותי בריאות קורא לא נכון אולטרסאונד, מפספס חריגה אפשרית או מנתח סמנים גנטיים באופן שגוי, זה יכול להוביל לאבחנה שהוחמצה או לאזעקת שווא, שניהם עלולים להפריע להורים לעתיד ולגרום לנזק גוף ליילוד.
- אבחון מושהה: זמן הוא המהות והינו קריטי ביותר באבחון טרום לידתי. עיכובים בביצוע בדיקות או עיכובים בהעברת תוצאות של בדיקות רפואיות חשובות במהלך ההיריון, עלולים לעכב את ההתחלה בזמן של התערבויות רפואיות נחוצות או החלטות חשובות בנוגע להריון.
- היעדר הסכמה מדעת: לפני ביצוע כל בדיקת אבחון טרום לידתי, על ההורים לעתיד לספק הסכמה מדעת לאחר הבנת כל הסיכונים, הסיבוכים האפשריים, היתרונות וההשלכות הפוטנציאליים של כל בדיקה ובדיקה רפואית. אי השגת הסכמה מדעת ראויה בכתב, עשויה להיחשב לרשלנות בגין היעדר הסכמה מדעת.
- כשל בתקשורת: תקשורת יעילה חיונית באבחון טרום לידתי. ספקי שירותי בריאות צריכים להבטיח שהורים לעתיד יבינו היטב את תוצאות הבדיקות, את המשמעות שלהן ואת האפשרויות הזמינות להערכה נוספת או לטיפול.
- הזנחת בדיקות מעקב: במקרים בהם בדיקות ראשוניות מצביעות על בעיות פוטנציאליות, על ספקי שירותי הבריאות מוטלת החובה להמליץ על בדיקות מעקב מתאימות או התייעצות עם מומחים. הזנחה מלעשות זאת עלולה לגרום להחמצת הזדמנות להתערבות מוקדמת, דבר שיחשב לרשלנות רפואית במעקב הריון.
- הזדמנויות מוצעות להתערבות מוקדמת: אבחנה מאוחרת או החמצה עשויה לגרום לכך שהתערבויות רפואיות נחוצות מתחילות מאוחר ממה שהן אמורות להיות, מה שעלול להוביל לתוצאות בריאותיות גרועות יותר עבור התינוק במתבטאות בנזקי גוף חמורים ובנכות רפואית גבוהה לכל חייו.
מצוקה רגשית: הורים לעתיד המקבלים מידע לא מדויק או חלקי עלולים לחוות מצוקה רגשית משמעותית, חרדה וחוסר ודאות במהלך ההיריון.
נטל פיננסי: משפחות עלולות להתמודד עם הוצאות רפואיות בלתי צפויות הקשורות לטיפול בילד עם בעיות בריאותיות שניתן היה לטפל בהן מוקדם יותר באמצעות אבחון טרום לידתי נכון.
פנייה משפטית: במקרים של רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי, משפחות שנפגעו עשויות לנקוט בצעדים משפטיים כדי לבקש פיצוי על הנזק הפיזי, הנפשי והכלכלי שנגרם להם, הכל באמצעות עורך דין רשלנות רפואית מומחה ומוכר בתחום.
אבחון טרום לידתי הוא מרכיב קריטי בטיפול טרום לידתי, המציע להורים לעתיד מידע רב ערך והזדמנות לקבל החלטות מושכלות לגבי ההיריון שלהם. כאשר ספקי שירותי בריאות אינם עומדים בסטנדרט הטיפול הצפוי בתחום מכריע זה, ההשלכות עלולות להיות הרסניות. חיוני להורים לעתיד להיות מודעים לזכויותיהם ולבקש הכוונה משפטית אם הם חושדים שרשלנות רפואית באבחון טרום לידתי שיחקה תפקיד בחוויית ההיריון שלהם. על ידי כך, הם יכולים להבטיח שספקי שירותי בריאות יישאו באחריות לכל הפסקות בטיפול ושהילד שלהם יקבל את התמיכה והטיפול הטובים ביותר.
בכל מקרה הדברים שנכתבו לעיל, כמובן אינם ממצים את כל הנושא, ומומלץ לפנות להיוועצות פרטנית עם עורך דין רשלנות רפואית בלידה, שידע לתת את ההכוונה ואת היעוץ המשפטי הספציפי בכל מקרה לגופו.
